1 פעילות התנדבות עובדי הטכניון בקהילה החלה בספטמבר 2010. עובדי הטכניון מתנדבים בארבע מועדוניות, שלוש מהן בעיר נשר ואחת בהדר הכרמל בחיפה. 80 עובדים פעילים מתנדבים במסגרת ההתנדבותית ובהם מספר חברי סגל אקדמי.
כל מתנדב מגיע אחת לחודש למועדונית שבה בחר להתנדב. לכל מועדונית רכזת הנמצאת בקשר שבועי עם מורות המועדוניות. כל רכזת בוחרת לפי אופי המועדונית, האווירה וההרגלים שלה את תכני הפעילויות. המתנדבים עוזרים בהכנת שיעורי הבית ובנוסף נעשות פעילויות שונות. בחלק מהמועדוניות חוגגים לילדים ימי הולדת, חלקן משקיעים בעבודות יצירה, שיעורי בישול, סרטים ומשחקים. בעיקר משקיעים המתנדבים בהשלמת חוסרים דידקטיים, העשרת ידע כללי וערך מוסף.
ילדי המועדוניות זקוקים להמון חום, אהבה ותשומת לב. הדבר מתבטא בחיבוקים ובקרבה שהם חשים למתנדבים שמגיעים למועדוניות.
אירועים שנחגגו מתחילת השנה:
חנוכה:
המועדוניות ציינו את החג במשחקים המתאימים לאופי החג, אפיית סופגניות ובניית חנוכיות עם ילדי המועדוניות.
ט”ו-בשבט:
את ט”ו בשבט חגגו ילדי המועדוניות בנטיעות בטכניון. חלק מהמתנדבים נסעו להביא את הילדים מהמועדוניות לטכניון. עם הגיעם לטכניון, חיכו להם המתנדבים עם מוזיקה ושרשראות פרחי נייר בצבעים שונים לכל מועדונית. חנוך,, אגרונום הטכניון, נרתם לעזרת המתנדבים וקיבל ממשתלת הצפון 60 שתילי עצים שהגיעו מלוויים במספר עובדי המשתלה, אשר לימדו את הילדים והמתנדבים איך לשתול את העצים נכון.
פורים:
ההתארגנות של המתנדבים במרכז קולר למסיבת פורים עליזה הייתה מבצע מאורגן שהחל מוקדם בבוקר. ניתן היה לראות את התרגשות המתנדבים בשעה שארזו משלוחי מנות, עטפו את הפרסים, בנו את הדוכנים, קישטו אתת האולם והפריחו בלונים…
ואכן בשעה המיועדת הגיעו ילדי המועדוניות בהסעות על ידי 20 (!) נהגים מתנדבים למרכז קולר. הילדים קיבלו הסבר על הטכניון ומרכז המבקרים ו…”יאללה בלאגן” …. הילדים התקבלו בשירי פורים ובהרקדה גדולה, שיחקוו בדוכנים ססגוניים, התאפרו, התקשטו וזכו בפרסים..
לא מעט דמעות נצצו בעיניים הן של הילדים והן של המתנדבים שזכו לקחת חלק כה משמעותי ברגעי שמחה לילדים.
תכניות ואתגרים לעתיד:
– פרויקט המועדוניות הנו פרויקט ארוך טווח ולא מבצע חד שנתי.
– גיוס מתנדבים נוספים והרחבת הפעילות למועדוניות נוספות בסביבה.
– לאפשר למתנדבים שרוצים בכך, לעבוד לבד במועדונית ללא איש צוות נוסף.
– שימור המתנדבים לאורך זמן.
מועדוניות 2011 – תחילת שנת פעילות חדשה וגיוס מתנדבים
שנת ההתנדבות החדשה נפתחה ב-10.10.11. כ-80 מתנדבים התאספו באולם בטלר ונהנו מהרצאה מעניינת בתחום התנדבות בקהילה . באירוע נכחו מנכ”לית הטכניון וסמנכ”ל משאבי אנוש אשר חילקו תעודות הוקרה והודו לכל המתנדבים על פעילותם.
מדבריה של תמי פורת -רכזת המועדוניות
“בכל פעם מחדש אני מופתעת ונרגשת במפגשים שלנו. תסתכלו סביב, אנחנו כבר לא כמה עובדי טכניון שיוצאים להתנדבות, אנחנו כבר חבורה מגובשת, יש לנו אפילו כבר היסטוריה קצרה (בת שנה) ביחד, אך במיוחד אנו מגובשיםם בחלום המשותף לסייע לעתיד טוב יותר (ולו במעט) לכמה עשרות ילדים שמזלם לא שפר עליהם, אך מגיע להם הטוב ביותר!
הגעתי למשאבי אנוש עם רעיון אימוץ המועדוניות ונפגשתי עם יגאל, חנה ורונית. כבר אחרי תהליך הבחינה, הייתה הבנה שמתאים לנו פרויקט בסמיכות לטכניון, שמתאים לנו לעסוק עם ילדים בגיל יסודי ולא תיכון, שמתאים לנו בכלל לפעול עם ילדים ולא עם קשישים, ובעיקר, שילדי המועדוניות מקסימים ואנו מתאימים להם והם לנו.
אבל יגאל, כמו יגאל, ביסודיות אופיינית, לא הבין למה אני “נעולה” דווקא על זה. שאל, היקשה, התעניין, אך, מה שנקרא, לא ממש התלהב. אז, יצאנו לסיור במועדוניות. חנה, רונית, יגאל ואנוכי. הגענו. רונית מיידית ירדה לגובה עיני הילדים והחליפה עמם צ’פחות, חנה ישר אימצה ילדה בחיבוק חם, ויגאל שנשאל על ידי ילד שובב מבין העשרה שהקיפו אותו, מיהו ולמה הגיע, היה קצת נבוך.
סיירנו במועדונית. כאורחים לרגע ישר ראינו כל פגע ואז התיישבנו לשוחח עם המורה והסייעת. הסתבר שתקציב ההזנה לכלכלת 15 תלמידים הוא 2,200 ₪ לחודש. רונית התפלצה (אין מילה אחרת), חנה החלה ישר בחישובים, ויגאל? איפה הוא? לאן נעלם? יצאתי לחפש אותו, שהרי לא באנו לשכנע את המשוכנעות. מצאתי את יגאל שוב מוקף בילדים, הפעם הוא היה על הרצפה, רכון מתחת לשרפרף הטלוויזיה, מנסה לחבר כבלים ולהחזיר לטלוויזיה הטרנטה אות חיים. ברגע הזה, ידעתי – פרויקט אימוץ המועדוניות על ידי הטכניון ייצא לדרך!
אנו בתקופה מאד מיוחדת, תקופה של התעוררות הציבור לעשייה ועיסוק בצדק חברתי. רבדים רבים לעיסוק ולא זו הבמה כרגע לדיון מעמיק. ובכל זאת, אי אפשר שלא לקשור את הפעילות שלנו לקורה במדינה בחודשים האחרונים: הבחירה שלנו לפעול ולהתנדב בקהילה, מתוך מקום של “לעשות לבייתי” ולא במובן הצר של הגדרת הבית, אלא לעשות לבייתי המורחב – הקהילה והחברה בה אנו חיים, זה הדבר האמיתי לדעתי. אני מאושרת שאנו מביעים את מחאתנו ודרישתנו לצדק חברתי ולעתיד טוב יותר לדורות ההמשך במדינה בעשייה ובמתן דוגמא אישית.
אזכיר לכולנו בקיצור מה היה לנו השנה. פתאום כשהעליתי זאת על הכתב שוב הופתעתי, WOW, זה לא מעט:
- תחילת השנה אימצנו שלוש מועדוניות בנשר, בהמשך ‘נשאבנו’ לאימוץ מועדונית רביעית בהדר.
- הגענו לפעילות בכל אחת מהמועדוניות בצהריים למשך 3-4 שעות בזוגות או ביחידים כשלוש פעמים בשבוע (למעט באימבר).
- שידרגנו את כל המועדוניות במחשבים ובאינטרנט
- פעלנו לתיגבורי ריהוט וציוד
- ציינו חגים במועדוניות
- חגגנו ימי הולדת אישיים
- ערכנו נטיעות ט”ו בשבט בטכניון
- הפקנו מסיבת פורים בטכניון
- ערכנו יום מדעי בחופשת הקיץ בטכניון לכל הילדים והמתנדבים
החוויה של לעמוד בפינת גן קיסלק ולראות את שיירת המכוניות של מתנדבי הטכניון, מתנהלת לאט, רכב אחר רכב, כל הנהגים והנהגות מחויכים, אחד אחרי השנייה עוצרים בצד, ומתוך כל רכב שועטים החוצה שלושה זאטוטים עליזים, להם זו הפעם הראשונה להגיע לטכניון, והם הרי גרים בקו אווירי של שני קילומטר מהטכניון. מה אומר? מי צריך יותר מזה? זו נחת אמיתית.
אז, אנו ממשיכים במרץ השנה. יש כבר לקחים ונדרשים גם שיפורים.
ואפרופו מרץ, הערך המוסף של שנה זו עבורי הינן החברויות שרכשתי. נידמה לי שכולנו הרגשנו בטיול שלנו המתנדבים שאמנם באנו להתנדב, אך, הרווחנו הכרות עם הרבה מעובדי טכניון שעד כה לא היה לנו מימשק עימם, והיי,, יש המון אנשים טובים בקהילה הזו!
ועוד תודה ענקית לאגף משאבי אנוש ובמיוחד לעומד בראשו אריאל שהתמיכה, פירגון והמשאבים להם אנו זוכים מאפשרים את פעילותנו”.
